בינהרים המקום למפגשים מספר טלפון לבירורים: אסף: 050-3360061 ***
...
המלצות רשות ניקוז ונחלים ירדן דרומי: הרשות אחראית על פיתוח ושיקום מערכת הנחלים בעמק חרוד ומציעה מגוון אתרים ופעיליות באתר הרשות
מה יודעים בבית הספר לתיירות? גיא נוימן מספר על עמק חרוד את הדברים הבאים...
מעין דור לבית שאן:
נקודת התחלה: מוזיאון עין דור בכביש 717 היוצא מכביש 65 (עפולה-טבריה)
נקודת סיום:
תיאור המסלול הטיול: מוזיאון עין דור שלמרגלות התבור, המספר את תולדות העמק מאז ימי קדם. המוזיאון ממחיש את חיי היום-יום של תושבי האזור בימי קדם כמו תהליך אפיית לחם, הפקת שמן זית וכדומה, בשיטות שנהגו בהן בעבר הרחוק. במקום מתקיימות פעילויות מחומרי הסביבה לילדים ולמבוגרים ונערכות פעילויות לימודיות בהשתתפות קבוצות נוער ותלמידי בתי הספר. השם עין דור נזכר בספר שמואל א' כח'. כאן פגש שאול המלך את בעלת האוב כדי שזו תחזה את סיכויו בקרב נגד פלשתים. היא מעלה את דמותו של שמואל הנביא שמודיע למלך על מותו הקרוב. הגעה: הגישה למקום דרך כביש 717 היוצא מכביש 65 (עפולה-טבריה).
המשכן לאמנות בעין חרוד: מוזיאון לאמנות הצופה לנוף עמק יזרעאל והרי הגלבוע. אולמותיו הרחבים השטופים באור יום וחצרות הפסלים הקסומות משמשים אכסניה לאוסף אמנות מהחשובים בארץ. אוספי המוזיאון כוללים פריטי יודאיקה מקהילות ישראל ממזרח וממערב ויצירות אמנות מהמאה ה-19 עד לימינו בתחומי הפיסול, הציור, הגרפיקה והצילום. כמו כן מוצגות בו תערוכות מתחלפות של אמנות בת זמננו. הגעה: נכנסים לקיבוץ עין חרוד מאוחד ונוסעים במעלה הגבעה בהתאם לשילוט.
בית שטורמן: מוזיאון מיוחד ומרתק המוקדש להכרת העמק, ההיסטוריה שלו והחי והצומח באזור. המוזיאון קרוי על שמו של אחד ממייסדי קיבוץ עין-חרוד, חבר ארגון "הגנה" חיים שטורמן. במוזיאון אוסף גדול של עולם החי והצומח של האזור, ממצאים ארכיאולוגיים, נשק. תולדות הישוב בעמק ישראל. בין השאר ניתן לראות את העגל בעל שני הראשים מהספר "רומן רוסי" (מאיר שלו, 1988). הגעה: נכנסים לעין חרוד מאוחד ונוסעים במעלה הגבעה עפ"י השילוט במקום)
עתיקות בית שאן: הממצאים מעידים על היותה עיר חשובה במשך כ- 7,000 שנה. היא נושאת את שמו של האל שן ונודעה בשפע המים שנבעו בסביבתה ובפוריות אדמתה. התנא ריש לקיש שחי במאה השלישית לספירה אמר עליה כי "גן עדן, אם בארץ ישראל הוא, בית שאן פיתחו". העיר ישבה על פרשת דרכים עולמית בין הים למזרח ועמים רבים קבעו בה מושבם לאורך כל ההיסטוריה. האשורים, המצרים, היוונים, הרומאים הערבים ואחרים שלטו בה, צבאות רבים עברו דרכה. בית שאן הייתה אחת הערים היחידות באזור שלא נכבשה ע"י שבטי ישראל בתקופת התנחלות השבטים בארץ. בימיהם של המלכים שאול ודוד היא הייתה בשליטתם של העמונים והפלשתים ונערכו עליה קרבות קשים. העיר נזכרת מספר פעמים בתנ"ך, בין השאר כאשר גופות המלך שאול ובניו נתלו על חומותיה לאחר התבוסה לפלשתים בגלבוע. אנשי יבש גלעד עשו חסד למלך ובניו כשהורידו את הגופות בחשכת לילה והביאום לקבורה בקבר ישראל (שמואל א' פרק לא'). בשנת 749 לספירה חרבה העיר כליל ברעידת אדמה, אך החפירות והשחזורים שנעשו בה במהלך השנים האחרונות, מאפשרים למבקרים בה להיחשף לאוצרותיה הארכיאולוגיים המדהימים שנותרו עדיין בחלקם או בשלמותם. המטיילים ברחבי האתר נחשפים לחוויה היסטורית מרתקת הכוללת מפגש עם הפאר והעוצמה של התיאטרון הרומי השמור ביותר בארץ, בתי המרחץ המרשימים, העמודים המעוטרים, רצפות הפסיפס שנותרו בצבעם הטבעי, המקדשים ומבני הפאר. הכניסה לגן הלאומי (בתשלום) מתוך העיר בית שאן.
רמה –קל
לא היקפי:
אורך בקילומטרים: כ- 37 ק"מ
אורך בזמן: חצי יום
עונה מומלצת: כל השנה
נגישות לנכים: כן
שם הכותב: ד"ר יואב גל, בינהרים - מקום למפגשים
ויהי בימים ההם... מתל יזרעאל עד קניון הבזלת.
נקודת התחלה: תל יזרעאל: כניסה לאתר מדרך הכניסה לקיבוץ יזרעאל על כביש 675.
נקודת סיום: חניון קניון הבזלת סמוך למפגש הכבישים 90 ו- 71.
תיאור המסלול הטיול: התל: תל יזרעאל משמר את שרידי העיר העתיקה שהייתה בירת ממלכת ישראל בתקופת שושלת המלך אחאב במאה התשיעית לפני הספירה. אחאב נשא לאישה את איזבל בתו של מלך צידון והייתה לה השפעה רבה על מלכותו. היא הסיתה אותו לגזול את כרם נבות ואף ביימה משפט שבו הואשם נבות בביזוי אלוהים והמלך. בתגובה, יוצא אליהו הנביא נגד אחאב. הוא מנבא כי איזבל תרצח ולאחר מותה הכלבים יאכלו את בשרה (מלאכים א' כא'). האתר מהווה תצפית מקסימה ורחבה אל עמק יזרעאל המזרחי, ונחל חרוד במרכזו, הרי הגלבוע בדרום, רמת יששכר וגבעת המורה בצפון והרי הגלעד במזרח. במרחב התל שוחזר במלואו "גן נבות היזרעאלי" בבוסתן ענק של עצי ארץ ישראל. במקום חורשות צל, שולחנות וספסלים לחוויית פיקניק משפחתי.
המעיין: החורפים השחונים בצפון השומרון המהווה את מקור המעיין גרמו לכך שנביעת המעיין הלכה ופחתה, עד שלאחרונה יבשה. תופעה זו מוכרת מדיווחי תיירים במאות ה- 18 וה- 19, ומכאן שמו של המעיין בערבית: "המעיין המת" (עין אל מיתה). הכניסה לאתר המעיין בדרך מוסדרת מכביש 675, או בשביל הליכה מתל יזרעאל.
נחל עמל הקדום: זהו אפיק של נחל קדום הנובע במרכזו של גן השלושה (הסחנה) ומשמש כיום כערוץ לניקוז המים הניגרים בחורף ממורדות הגלבוע. הנחל עובר בין מאגרי דגים המשמשים אתר שהייה לציפורים נודדות ולעופות מים. לאורכו פותחו שבילים להולכי רגל ולאופנים, וכן סככות צל לדייגים. בסמוך נבנה מצפור על עמודים המיועד לחובבי ציפורים ולתצפיות נוף. ניתן להשקיף מכאן על מדרונות הגלבוע, גבעת המורה, רמות יששכר, רכס הגלעד, העיר בית שאן, הקיבוצים ושדות העמק הירוקים הנפרסים מאופק לאופק. פוריותו של עמק יזרעאל נזכרת בספרי התנ"ך, בין השאר בנבואתו של הנביא הושע (פרק ב' פסוק 24) המדבר על היבולים הרבים שתיתן אדמת העמק לאחר שהשמיים יורידו גשמיהם. הדרך לאורכו של הנחל מהווה מסלול גישה לכל כלי רכב לגשר הקנטרה על נחל חרוד ולפארק בית שאן. הכניסה לדך ליד מפגש הכבישים 669 ו-6667 סמוך לקיבוץ ניר דוד.
קניון הבזלת: זהו קניון עמוק וצר בחלקו המזרחי של נחל חרוד. מעל ערוץ הנחל נבנה גשר מתכת ייחודי ומרשים המאפשר למטיילים להשקיף אל מצוקי הנחל התלולים מגובה עשרות מטרים. ניתן לצפות ממרומי הגשר אל הרי הגלעד, רמת יששכר וכוכב הירדן, וכן אל בריכות הדגים של קיבוץ נווה איתן בגדה הדרומית של הנחל. הכניסה לאתר דרך כביש הגישה לגני חוגה סמוך למפגש הכבישים 90 ו- 71.
רמה –קל
לא היקפי:
אורך בקילומטרים: כ- 20 ק"מ
אורך בזמן: חצי יום
עונה מומלצת: כל השנה
נגישות לנכים: כן
שם הכותב: ד"ר יואב גל, בינהרים - מקום למפגשים
10, 20, 30: בעקבות ראשונים:
בעקבות חלוצי שנות העשרה, העשרים והשלושים של המאה ה- 20
נקודת התחלה: מרחביה
נקודת סיום: גן השלושה
תיאור המסלול הטיול: המסלול מתנהל ברובו לאורכו של כביש 71 בין עפולה לבי שאן במקביל לתוואי הישן של רכבת העמק.
התחנה הראשונה שנות העשרה: הקואופרציה במרחביה הייתה חווה קואפרטיבית שהוקמה בעמק יזרעאל בשנת 1911 (כ"ד בטבת ה'תרע"א), על פי רעיונותיו של פרנץ אופנהיימר והתקיימה עד שנת 1918. החצר הגדולה הייתה היישוב העברי הראשון בעמק יזרעאל והקואופרציה החקלאית הראשונה בארץ ישראל. כיום היא נמצאת בשטחו של קיבוץ מרחביה.
התחנה השנייה- שנות העשרים: את הרעיון לבנות בית בגלבוע הגה יהושע חנקין עוד בראשית שנות העשרים כשרכש את גוש קרקעות נוריס בעמק חרוד, 23,000 דונם במטרה ליצור רצף קרקעי בין קרקעות עמק יזרעאל וקרקעות עמק בית שאן. הקרקעות נמסרו להתיישבות הגדוד העברי ולהקמת הקיבוצים והמושבים: עין חרוד, תל יוסף, בית אלפא, גבע וכפר יחזקאל. אלא שבנייתו של הבית נדחתה, הזוג לא זכה לגור בו והבית כיום משמש כמוזיאון. אפשר לשלב ביקור במוזיאון, בגן הלאומי מעיין חרוד וביד לזכרם של בני העמק שנפלו במלחמות ישראל. נקודת עניין נוספת היא ביקור בבית העלמין של ראשוני עין חרוד בקצה היישוב גדעונה. מקום עתיר סיפורים מאותה התקופה.
התחנה השלישית- שנות השלושים: סיום הסיור באתר "חומה ומגדל" שבגן השלושה. האתר הוא שחזור בגודל טבעי של "תל עמל" ראשון יישובי "חומה ומגדל". בחצר, המוקפת חומת עץ, ניצבים צריפים המגורים, חדר האוכל והמטבח. באתר מוצעות משימות לפעילות משפחתית, הדרכה והפעלות לקבוצות ומוקרן סרטון על התקופה. כמו כן, ניתן להזמין פעילות עם שחקנים וארוחת חלוצים ייחודית.
רמה –קל
לא היקפי:
אורך בקילומטרים: כ- 17 ק"מ לאורך כביש 71 עד צומת השיטה ושם פונים לכביש 669
אורך בזמן: חצי יום
עונה מומלצת: כל השנה
נגישות לנכים: חלקי
שם הכותב: ד"ר יואב גל, בינהרים - מקום למפגשים
בעקבות הקרב הנאלם (נאלם: לא שגיאת כתיב. מלשון: שותק, מחריש, שוקט, דומם, שאינו משמיע קול, מוכה אלם, המום, נדהם )
מדרך נוף רמת יששכר למרומי הברקן
נקודת התחלה: בית העלמין של ראשוני העמק בגדעונה והמחצבה הסמוכה.
נקודת סיום: הר ברקן
תיאור המסלול הטיול: בית העלמין של ראשוני העמק בגדעונה והמחצבה הסמוכה שכנים בסמוך לגן הלאומי מעיין חרוד. מעיין חרוד הוא המערבי בקבוצת המעיינות הגדולים הנובעים למרגלות הגלבוע. הוא נובע מתוך מערה, שופע כ-360 מ"ק לשעה ומימיו מתוקים. סביבו גן פורח ומטופח. ויש גם פה זווית תנ"כית: מעיין חרוד נזכר בספר שופטים (פסוק ז', 1), כמקום שבו ערך גדעון את "מבחן המים" ללוחמיו: "וישקם ירובעל, הוא גדעון, וכל העם אשר איתו, ויחנו על עין חרוד, ומחנה מדיין היה לו מצפון לגבעת המורה בעמק". ולחובבי ההיסטוריה: ליד עין חרוד, בשנת 1260, ניצח הסולטן הממלוכי הקוטוזו את הצבא המונגולי, שהגיע במהלך כיבושיו עד ארץ ישראל. מאות שנים אחר כך, ב-1921, הוקם ליד המעיין קיבוץ עין חרוד בידי אנשי גדוד העבודה, שהיו בין ראשוני המתיישבים בעמק יזרעאל.
ממעיין חרוד יוצאים חזרה לכביש 71 ובצומת יששכר פונים לכביש 716 לכיוון מושב רמת צבי. ממש מול המושב ישנה פניה ימינה לדרך נוף רמת צבאים המעניקה מבט לא שגרתי אל נופי העמק מצפון ואל נחל יששכר מדרום.
חוזרים לכביש 71 לכיוון צומת בית השיטה ושם ימינה לכביש 669 עד לפניה למעלה הגלבוע (לפני גן השלושה)ועולים להר הגלבוע, המתנשא כחומה גבוהה מעל לעמק חרוד ועמק בית שאן. אורכו של ההר כ-22 ק"מ וגובהו המקסימלי בפסגת מלכישוע, 538 מ'. עיצובו של ההר בא לו כתוצאה מקימוט ומשברים גיאולוגיים שהתרחשו באזור. מדובר ברכס ארוך, ובו נקודות גבוהות רבות, שמהן נשקפים מראות מרהיבים. הר ברקן מתנשא לגובה של 497 מ'. מיקומו גרם לכך שהוא מן הבולטות שבפסגות הגלבוע, ונשקפת ממנו תצפית נפלאה לעמקים הנמצאים מטה, יזרעאל, חרוד ובית שאן, רמות יששכר, גליל תחתון, ובימים טובים אפילו החרמון.
על הגלבוע התרחש הקרב הרשמי הראשון של מלחמת העצמאות. ערביי הכפר נוריס היו יורים ממרפסות בתיהם על עובדי מחצבת הגלבוע שליד מעיין חרוד. בעקבות התקיפות החוזרות ונשנות על עובדי המחצבה הוחלט להציב לפורעים מארב בפאתי הכפר נוריס. הכוח רוכז בקבוצת "זרעים" (מושב גדעונה הנוכחי) שליד מעיין חרוד. כל לוחם הביא את נשקו האישי מהבית - רובה קנדי, שתי מחסניות ושני רימונים - ללא חגור אישי, ללא מודיעין, ללא מכשירי קשר וללא ניסיון קרבי. קרב זה היה טבילת האש של לוחמי המחלקה. הקרב היה כשלון חרוץ, נהרגו בו שבעה לוחמים ובמשך שנים ארוכות לא הוזכר בעמק ולא צוין מחמת הבושה על התבוסה. רק במלאות 60 לנפילת הבנים צויין הדבר בטקס רשמי בנוכחות קהל רב.