לבנות חלום:
יש כל מיני סוגים של חלומות.
יש את הנחמדים האלו שמתעוררים מהם עם חיוך עונג ועם רטיבות קלה, יש פחדים שחודרים בסדקים של השינה ומקפיצים לנו את הדופק, ולי באופן פרטי יש אפילו חלומות קומדיה שמתעוררים בהם תוך צחוק מתגלגל. כן, כן, זה קורה לי מדי פעם. יש חלומות בהקיץ ויש חלומות שאנחנו מכירים וחוזרים וחולמים אותם פעם אחר פעם כבר שנים. עד כדי כך שהם כבר חלק מהזכרונות. באמת יש המון סוגים, מינים וזנים. משפחות שלמות מהם.
אבל יש גם חלומות ששייכים לגמרי לעולם העירות. זאת מין תמונה כזאת שנמצאת בראש שלנו ואף אחד אחר לא רואה. החלום שמאפשר לקחת פיסת בד, כמה צבעים ולחלום ציור שישאר גם אחרי שנתעורר. היכולת שמאפשרת להסתכל על גוש חומר ולהוציא מתוכו את החלום באופן קבוע.
חלום העירות שונה מחלום השינה בזה שהוא מתגשם כחוליות בשרשרת. חוליה אחרי חוליה הקשורות זו בזו ומטפסות לשמים. החלום להגיע להודו בשייט מערבה, החלום לדרוך על הירח, וכל שאר חלומות העירות, גדולים וכבירים כקטנים וצנועים, בנויים תמיד משרשרת של צעדים קטנים בדרך להגשמתם.
זה לא פשוט לבנות חלום.
כשיש משהו שרק אני רואה, לפעמים זה לא יותר מאשר מקסם שווא, מגדלים פורחים באוויר או אשליה מסוג אחר. כשיוצאים לטפס על ההר הזה אז למטה יש מין מישור כזה, מלא אבנים, השביל לא ברור, חם ובכלל, אז גם מגלים את כל הסיבות הטובות למה בעצם אין שום סיבה לצאת לדרך. הסיבות האלו רק הולכות ומקבלות תוקף כשמתחיל הטיפוס עצמו, הזיעה מתחילה לשטוף, האויר נגמר, התיק שעל הגב לוחץ ומכביד והעיניים מתמקדות רק בצעד הבא או במכשול הקרוב וקצת קשה להתרשם מהנוף בייחוד שבכלל עוד אין מה לראות חוץ מסלעים משועממים שמסתכלים עליך בזלזול של זקנים.
ככה זה.
ככה זה בטיול וככה זה בלבנות חלום. הרבה רגעים מתים ומעייפים, בכל חוליה שקושרים לשרשרת, בנוסף ובתוך טבעת הברזל יש גם הרבה כלום. צריך דימיון וצריך סבלנות, צריך אורך רוח וצריך אמון ביכולת האישית, צריך רצון וצריך לדעת לעקוף או להתגבר על מכשולים ולצרף חוליה לחוליה.
ואז? אז מגיעים לפסגה ורואים את הזריחה ואת העולם שנפרש מסביב. רטובים מזיעה וכבדים מלכלוך יושבים על קצה המצוק ומתפעמים מנוף שקיים שם באותו הרגע רק בשביל מי שעשה את הדרך הזאת. רגע של קסם, אבל רגע בלבד. כמו לעמוד על דוכן המנצחים עטור במדליה, כמו לזכות בתשואות הקהל שהמסך יורד, כמו כל שיא אחר שהוא רק לרגע.
אחר כך, אחרי שנחים קצת, מתקלחים ומחליפים בגדים, זה הזמן להתחיל לבנות את החלום הבא.
