איך מגיעים:
 מצומת השיטה נוסעים בכביש 669 לדרום-מזרח. מייד אחרי קיבוץ ניר דוד עוברים בגשר על נחל עמל ומגיעים לצומת עם כביש 6667. בצומת ממשיכים ימינה עם כביש 669, לכיוון שלוחות. כ־50 מטר אחרי הצומת פונים שוב ימינה, ואחרי כ-300 מטר מגיעים אל מגרש חניה.

 

כשני קילומטר מבית שאן זורם נחל הקיבוצים הקצרצר והצנוע - דובדבן מוכר ואהוב בקיץ. פתרון מצוין למי שמחפש טיול קליל ורטוב במרחק נסיעה קצר מהמרכז. מימיו של נחל הקיבוצים, החמימים לאורך כל השנה, נובעים מתחת להרי הגלבוע שממעל וזורמים לעמק בית שאן.

 

המסלול, כולו בריכות ומים, עובר בקטע נחל הזורם כאן בחופשיות ויוצר מעין ג'ונגל ירוק, קטן וטרופי. דרך הגישה לחלקי הנחל אמנם נמצאת בשינוי מתמיד בחודשים האחרונים אבל למי שיתעקש, ויעקוב אחר הוראות הדרך, תתאפשר הכניסה ללא תשלום - רק אתם, המים, העמק...וכל עם ישראל.

 

עמק בית שאן הוא מהאזורים העשירים במים בישראל. לאורך קו המגע שבין העמק והגלבוע נובעים מעיינות גדולים, שספיקתם הכוללת מגיעה ל-50 מיליון מ"ק בשנה - כמות אדירה של מים, שתרמה בוודאי להחלטה של חז"ל להכריז כי כאן פתחו של גן עדן.

 

 

ההתיישבות הציונית השתמשה במים הרבים להשקייה ולמילוי בריכות דגים. אבל אף שרוב מי המעיינות משמשים כיום לצרכים חקלאיים, נותרו באזור גם כמה מעיינות לא תפוסים ונחלים חופשיים. אחד מהם הוא נחל קיבוצים, שזורם לאורך שלושה ק"מ של ג'ונגל שמימיו נתפסים ומשמשים להשקייה.

 

מהחנייה הולכים לכיוון דרום-מערב בדרך עפר שאבני בזלת גדולות מונעות מכלי רכב לנסוע בה. לאחר כ-150 מטר הדרך עוברת לגדה הצפונית של נחל הקיבוצים בעזרת סוללת עפר. פונים שמאלה בפנייה השנייה כדי להמשיך צפון-מערבה במעלה הנחל, על גדתו הצפונית. לאחר כ-200 מטר חולפים על פני מסעף דרכים וממשיכים ישר, כשמימין נטוע כרם זיתים יפהפה.

 

אחרי כ-500 מטר נוספים פונים שמאלה בדרך קצרה המובילה לשפת הנחל, לצידם של עצי דקל גדולים ויפים הנטועים על המים. מכאן מתחילים את הדרך חזרה במורד הזרם, בתוך המים או לצדם, על הגדה הדרומית.

 

 

רוחב הנחל מגיע עד ל-30 מטר, ומשני עבריו סוגרת עליו חומה ירוקה ומקסימה של עצי אשל ותמר, שיחי קנה וסמר, וגם צמחי ערבה ושנית שפריחתם סגולה. חלק זה עדיין שייך לשמורת הטבע ולכן, על מנת לשמור על החי והצומח (ויש מגוון יפה של כאלה כאן), הפקחים אוסרים על כניסה למים. עם ישראל לא כל כך נשמע לפקחים, וסביר להניח שתראו כאן המונים שמתקדמים עם הזרם ונהנים מהליכה רטובה ביום חם.

 

צועדים במורד עד לגשר צינורות, שמעליו עוברת הדרך. כאן אוהבים הילדים, וגם ההורים, לנצל את מעבירי המים הצינוריים ולהחליק בתוכם אל המשך הנחל, כמו במגלשה בפארק מים. מי שמחליט לעשות זאת רק בהשגחת מבוגר ועם הזהירות הראויה.

 

בהמשך הופך הנחל צר יותר ויותר. מגיעים לגשר צינורות נוסף ועוברים דרכו או לידו. עצי האקליפטוס, על שורשיהם העבים והסבוכים, מכסים את הגדות. מכאן כבר מותר להיכנס למים באופן רשמי, מטיילים קשרו כאן חבלים מענפי האיקליפטוס, שאפשר לאחוז בהם ולקפוץ אל המים בקפיצות טרזן אמיצות. במהרה מגיעים לבריכה גדולה ויפה הנמצאת ליד החנייה. שוחים ומשכשכים בה וחוזרים אל הרכב.

 

המים בנחל עמוקים גם בקיץ! אם יש ילדים שלא יודעים לשחות, חובה לקחת גלגל ים ומצופים.

 

 

אין להבעיר אש, להקים אוהלים, להישאר ללון או להיכנס למים בשטח של שמורת הטבע, המתחיל מהגשר הרחוק מהחנייה והלאה לאורך הנחל.