קונספט:
כשהיינו די חדשים בעסק, כבר בהחלט כבר לא חסרי ניסיון, אבל ממש בהתחלה הדרך, באותם ימים ראשונים לפתיחת המלון שלנו אפשר היה בהחלט לקרוא לנו "פעורים", שזה בשפת הנוער: טירונים גמורים. היינו ממש ירוקים, שלא לדבר על אחוזי פאניקה קלה. כמצוות אנשים מלומדה ותוך גילוי נאות, סיפרנו לאורחינו על כך שאנחנו עסק חדש, המחיר היה בהתאם וגם ביקשנו משוב. הכנו טפסים למילוי ומראש אמרנו לבאים שאנחנו נבקש לשמוע את חוות דעתם בסוף האירוח.
האורחים שתפו פעולה ומילאו את טפסי המשוב. כמובן שלקחנו את המשוב ברצינות מאוד גדולה. היינו מאוד חסרי בטחון ורצינו להשביע את רצון כולם. רצינו שיאהבו אותנו, ונכנסנו ללחץ מכל הערה. אחד האורחים לא הסתפק בכתוב וביקש לדבר איתנו שיחה רצינית פנים אל פנים: אין לכם קונספט הוא אמר. אין במלון שלכם מסר ברור. למה בכלל שיבואו לכאן? היו לו גם לא מעט הצעות מעשיות: תשימו צעיפים בחדרים, רכשו את המגרשים לידכם ותשתלו שם גן עם פינות נסתרות, ועוד כהנה וכהנה הצעות מהסוג הזה. בעצם, הוא אמר לנו תשקיעו עוד כמה מאות אלפי דולר צנועים ואז תוכלו להתחרות במלון האגמים באילת למשל. די מהר הבנו שלא נוכל לחיות את חיינו בהתאם למתכונים של אנשים אחרים ולא רק שלא נוכל לממש הצעות מהסוג הזה גם לא כל כך רצינו בהן למען האמת. אבל, הביקורת הנוקבת של "אין לכם קונספט" הזה הלך איתנו הרבה זמן וגרם לנו ללא מעט חיבוטי נפש.
כאמור, כבר צברנו ניסיון, אנחנו יודעים שכל אחד רואה את העולם אחרת, וכנראה שלא נצליח לספק את הרצונות של כולם. נשארנו עם תפישת עולמנו שלנו, של פשטות, עיצוב נקי והרמוני, ללא טכנולוגיות מתקדמות ובניסיון לייצר אוירה אנושית מסבירת פנים. גם לא שמענו את המשפט הזה יותר. עם השיפור בביטחון העצמי שלנו אני מרגישה שאני יכולה להגיד בלי למצמץ: אכן יש לנו מסר. מסר ברור שמשתקף בצורה, בעיצוב, וגם נמצא בהלימה עם היחס שלנו אל האורחים במלון הביתי שלנו. לשמחתנו, תחושה זו מקבלת חיזוקים מרובם האורחים.
