שאלה של מגבת:
החל מהימים הראשונים בהם התחלנו להתייעץ עם החברים על הרעיון של הקמת מלון בינהרים שלנו, אחת התגובות הראשונות היו אבל מה יהיה על המגבות.... שלא לדבר על ברזים, כיורים ווילונות...
גם הספק שמכר לנו את הכלי הלבן בפעם הראשונה סרב בתקיפות למכור לנו מגבות יוקרתיות. זה יעלם לכם מיד וכעסק חדש אני לא יכול להרשות לכם לעשות שטויות....
מפה לשם חולף לו הזמן ולשמחתנו הרבה התבדו כל נבואות הזעם. למעט ח' אחת שהסתלקה עם השלמות ציוד, לא רק שאיננו נתקלים בתופעה אלא בדיוק להיפך. יום אחד לפני עזיבה מגיעה אלינו אורחת עם שתי מגבות משובחות חדשות. היא אומרת לי: אל תשאל שטויות אבל הצלחתי לקלקל לכם את המגבות. אז הנה אני מחליפה לכם את המקולקל. כל ניסיונתי לשכנע אותה שזה בסדר ואין צורך ומקרים קורים... לא הצליחו לשכנע אותה.
בכלל, באופן כללי מגיעים אלינו אורחים השייכים לארץ ישראל היפה. בלי מרכאות ובלי לגלוג או ציניות. אולי בגלל שאין לנו טלוויזיה אז מראש מגיעים אנשים טובים. אולי בגלל שסך הכול עם ישראל יודע כיום לטייל באופן שמשאיר לנו חווית אירוח נעימה, ואולי בגלל שאנחנו לא בדיוק בקתת עץ רומנטית בראש הר בודד עם בריכת שחיה פרטית ומעלות יוקרה אחרות, אז איננו נתקלים בכל מיני.
אנחנו לא יודעים בדיוק מה הסיבה אבל אם מגבות הן המדד? עם ישראל המגיע לעמק הוא ראוי ושווה.